כיצד בוחרים עובד סיעוד זר? הסיפור של משפחת כהן ושיעור החיוני שלמדו

בשלוש בערב, כאשר הטלפון צלצל בביתה של ליאת כהן, היא ידעה שהיום יהיה נקודת שברה. אמה, דבורה בת 78, נפלה בחדר הרחצה וחברה עם סדקים ברגל. המדינה דיברה על זקנים, על השמרת הכבוד שלהם בביתם, אבל ליאת כהן התעמתה עם השאלה המעשית שכל בן משפחה מעבר לגיל 45 מתעכבת עליה בהשקט: מי ידאג לאמא שלי כל יום? מי יעזור לה בהיגיינה, בהנעת כלים, בתרופות?

היא לא יכלה להפסיק את עבודתה בחברת הביטוח. אחיה גר בחו"ל. אביה כבר לא בעולם. ליאת הוציאה את הלפטופ שלה, הקדישה שלוש שעות לחיפוש באינטרנט, וגילתה יקום חדש לחלוטין: שלל אפשרויות לעובדי סיעוד זרים, דברים שהיא לא ידעה שהם קיימים. חברות סיעוד, קבלנים פרטיים, מתווכות שעובדו מהבית. תעודות, אישורים, ממליצים, מחירים שנעו מ-80 שקל לשעה עד 150 שקל לשעה. איך באמא היא צריכה לדעת מה נכון?

בשלוש בערב, כאשר הטלפון צלצל בביתה של ליאת כהן, היא ידעה שהיום יהיה נקודת שברה. אמה, דבורה בת 78, נפלה בחדר הרחצה וחברה עם סדקים ברגל. המדינה דיברה על זקנים, על השמרת הכבוד שלהם בביתם, אבל ליאת כהן התעמתה עם השאלה המעשית שכל בן משפחה מעבר לגיל 45 מתעכבת עליה בהשקט: מי ידאג לאמא שלי כל יום? מי יעזור לה בהיגיינה, בהנעת כלים, בתרופות?

השבוע שעבר, אחרי חודש של חיפושים, ראיונות וטעויות יקרות, ליאת בחרה בעובדת סיעוד מפיליפינים בשם רוזה, שעבדה בישראל כבר שמונה שנים. רוזה הגיעה בעצמה בתחבורה ציבורית לבית הבדיקה, נתנה תעודות רלוונטיות, ודיברה בעברית בטוחה וברורה. אבל עד שהגיעה ליאת לנקודה הזו, היא עברה משהו שדומה יותר למכשלה מאשר לתהליך מובנה. זה לא היה צריך להיות קשה כל כך. ואם זה עדיין קשה עם כל האינטרנט שלנו, איפה אנשים עדיין שומעים על זה דרך "משהו שחברה שלי השתמשה בה"?

הלקח: למה בחירת עובד סיעוד זר היא החלטה מורכבת יותר מכל שחשבתם

כשמדברים על סיעוד לקשיש, רבים מתרכזים בצדדים הרגשיים והמעשיים מיד. איך האדם הקשיש ירגיש? האם הוא יקבל עובד זר בביתו? האם הם יתאימו זה לזה? אלו שאלות חוקיות לחלוטין, אבל הן מותירות בחוץ משהו הרבה יותר מנהלתי, פרקטי וממלא בלבול: איך בעצם מוצאים את האדם הנכון?

ליאת כהן גילתה שיש כמה שכבות לשאלה הזו. השכבה הראשונה היא זו של התוקף: האם אתה צריך מישהו שעובד בתמורה לשכר יומי, או שאתה מעדיף עובד שמקיף סיוע רחב יותר? השכבה השנייה היא זו של התיעוד: תעודות, אישורים, בדיקות רקע. השכבה השלישית היא התרבותית: האם יש קשר לשוני שיכול להוות בעיה? וההשכבה הרביעית, כנראה החשובה ביותר, היא זו של הגזרה המשפטית והבטיחות: האם עובד הסיעוד זר עובד בחוקיות? האם יש בו פוליסת ביטוח? מה קורה אם משהו יקרה?

כשליאת התחילה לחקור את הנושא, היא הבינה שהיא לא יכולה פשוט "לשכור" עובדת סיעוד כמו שהיא הייתה שוכרת אולם לשמחה. היא צריכה להבין דיני עבודה. היא צריכה לדעת מה עובדת סיעוד זרה יכולה ולא יכולה לעשות מבחינה משפטית. היא צריכה לוודא ביטוח ולדווח לרשויות. אחרי שלוש שעות, לאחר שקראה עשרים כתבות שונות באתרים שונים, היא הוציאה מחברת מחשבות והעתיקה שם שלוש רשימות: תעודות שצריכות להיות, שאלות שחייבות להישאול, וחברות שהנן אפשרויות.

שלושה טיפים שמשנים הכל כשמחפשים עובד סיעוד זר

בתהליך של ליאת כהן, שלושה עקרונות עזרו לה לצמצם את הבלבול וליצור מפה ברורה קצת יותר.

הטיפ הראשון: אל תחפשו לבד. זה נראה פשוט, אבל זה הדבר שרוב המשפחות לא עושות. במקום לבדוק עשר אתרי סיעוד בעצמכם ולדבר עם חמישה מתווכים שונים, פנו לחברת סיעוד שיש לה ניסיון של שנים בהשמת עובדי סיעוד זרים. אם בחרתם בחברה שיודעת את השטח, אתם קוצרים זמן משמעותי וגם מקבלים מסנן. חברה טובה כבר בדקה תעודות, עשתה בדיקות רקע, והמליצה רק על מועמדים שיכולים ממש לעבוד. ליאת, אחרי שהבינה את העקרון הזה באמצע התהליך, החליטה לעצור את החיפוש הפרטי שלה ופנתה לחברה מקצועית. זה היה שינוי משחק.

הטיפ השני: שאלו שאלות שניתן לבדוק. אתם לא צריכים להיות מומחים לסיעוד כדי לבדוק עובד סיעוד זר. שאלו: כמה שנים עבדת בתפקיד זה? איזה סוג של סיוע נתת? מה הייתה הפדם הגדולה שלך? מה הציון הגבוה ביותר שקיבלת מעבודודיים קודמים? גם אם אתם לא מבינים תחום הסיעוד עמוקות, אתם בטח מבינים אם מישהו מרגיש בטוח או חוסר ביטחון. אם עובד הסיעוד לא יכול לתאר בבירור מה הוא עשה בעבר, זו אות אדומה.

הטיפ השלישי: בדוקו ממליצים וקנו זמן לטיסט. כל עובדת סיעוד אמורה להגיע עם מינימום שתי ממליצות מעבודודיים קודמים. התקשרו אליהם. שאלו שאלות קונקרטיות: האם עבדה בתשומת לב? האם היא הגיעה בזמן? האם הייתה בה סבלנות? וכשהוא מתחיל לעבוד אצלכם, תנו לו שבוע של שיוך למטבח. אתם לא צריכים לתת לעובד חדש ממש לטפל בהורה שלכם בתוך יום ראשון אם אתם לא בטוחים. תנו זמן לשניכם להכיר זה את זה. זה לא חוסר אמון, זה זהירות רזונבילית.

איך מיישמים את זה: השלבים הקונקרטיים לבחירה נכונה

כשליאת החליטה שהיא בטוחה בגישה של פנייה לחברת סיעוד, היא יצרה לעצמה משימות דרך שלבים. זו לא הדרך היחידה, אבל זו הדרך שעבדה בשבילה.

שלב ראשון: הגדירו את הצרכים שלכם. ליאת כתבה רשימה: אמה זקוקה לסיוע בתShowering, בהלבשה, בבישול פשוט, בלקיחת תרופות בזמן, ובחברה. היא צריכה מישהו שדוברת עברית, משום שהתקשורת הייתה חשובה. היא צריכה מישהו שיכול להיות שם בחמש בבוקר חמש ימים בשבוע. נקיטת זמן זו: אל תתחילו בחיפוש עובד סיעוד זר בלי לדעת מה אתם בעצם מחפשים.

שלב שני: בחרו את הקנל. האם אתם הולכים עם חברת סיעוד (שנתנה להם עבודה למשהו עם ניסיון וסמכויות), עם מתווך פרטי, או עם חברה שמקורה בחו"ל? לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות. חברת סיעוד מקצועית, למשל, בדרך כלל תהיה יקרה יותר אבל תמסור על עובדת סיעוד זרה שזה כבר עברה סינון ראשוני ופעמים קודמות. מתווך פרטי יכול להיות זול יותר אבל יכול גם להיות בעייתי אם משהו יקרה.

שלב שלישי: בקשו ממליצים וביצעו ראיונות ראשוניים. אחרי שליאת בחרה בחברת סיעוד, היא קיבלה שתי אפשרויות של עובדות סיעוד זרות עם ניסיון קודם. היא לא בחרה את הראשונה שהוצעה. היא דברה עם שתיהם, שמעה כמה היא חוגגת על עצמן, ובדקה את המומנטום שלהן.

שלב רביעי: תנו טיסט. ליאת אמרה לחברה: אני רוצה שרוזה תבוא ליום אחד, חמש שעות, כדי שנוכל להכיר ראיות זה את זה. במהלך היום הזה, ליאת התבוננה כיצד רוזה מדברת עם אמה, איך היא עוסקת בעבודות קטנות, ואיך היא מטפלת בתוכנן לא-זה שלהם. בסוף הטיסט, היא יודעת אם זה עבודה לה או לא.

שלב חמישי: סדרו את הנושאים המשפטיים. זה לא הדבר המעניין ביותר, אבל זה קריטי. תנו למוצקי חוקי או לחברת סיעוד שתוודאו שעובד הסיעוד זר עובד בחוקיות. ודאו ביטוח עבודה. ודאו דיווח למס הכנסה. דברים אלה פחות סקסיים מהגדרת הצרכים או מראיון ראשוני, אבל הם לא פחות חשובים.

מהיום הראשון עד התיאום: מה לצפות

כשרוזה התחילה לעבוד אצל משפחת כהן, לא הייתה לא היום הראשון מושלם. רוזה לא ידעה היכן כל דבר בבית. דבורה, אם ליאת, הייתה עדיין בכאב ממכת הרגל. הגרעין הראשון של הדברים היה מעוצב. אבל בחינת אחרי שלוש שבועות, כאשר רוזה כבר ידעה היכן כל כוס בערן, כאשר דבורה כבר למדה לסמוך עליה ודבורה כבר יודעת מה התשוקות של דבורה, הדברים התחילו להיות נכונים. ליאת הבחינה בשינוי: אמה הייתה פחות נעחזת מבחינה סיכוני השל מבודדות. היא הייתה מטופלת בכבוד. רוזה הייתה ענייניית על עבודתה.

כשאתם בוחרים עובד סיעוד זר, אתם לא בוחרים עובד. אתם בוחרים יחס ארוך טווח. אתם בוחרים מישהו שיהיה בביתכם עד חמש שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, אולי לשנה או שנתיים שלמה. הבחירה הזו היא אחת מהחשובות ביותר שתעשו כמשפחה. ולכן היא דורשת תחשובת אמתית, היא דורשת קחת פילונים שלא תתחברו בדרך כלל, והיא דורשת, למרבה העשמחה שלנו, פעמים בודדות של "אני לא יודע, אבל אחפש את זה".

ליאת כהן למדה שיוער חודש וחצי. אבל כשהיא מסתכלת חזרה על התהליך שלה, היא יודעת שהיא יכלה להשיג את אותו תוצאה בחצי הזמן אם היא הייתה יודעת מה היא צריכה לשאול ולמי לפנות. וזה, עד קצה, הוא עקרון הבחירה הטוב ביותר שלה: אל תחפשו לבד. פנו למומחים. ודא לפני שאתה עושה. וסבול קצת של אי-נוחות בשלוש שבועות הראשונות היא כמעט לא עלות כלל, בהשוואה לשנים של סיוע חשוב שאתה קיבלת בתמורה.